אני תופסת את עצמי כאשת שלום.
אני תמיד מעדיפה הידברות על פני עימות, ומאמינה שאת רוב הבעיות ניתן לפתור דרך תקשורת.
אבל לפעמים, כשהצד השני לא עומד בהסכמים ו/או לא פועל ביושר, כאשר הצד השני לוחמני, אז אין ברירה ואנחנו צריכים להילחם על מה שמגיע לנו.
במאמר הזה 'ארזתי' את הידע שיש לי בנושא, כדי להעביר אותו הלאה לכל מי שזקוק.
חמש תובנות בנוגע לעימותים:
תובנה 1: תחושת 'ראויות' אינה תוקפנות
בספרו "להיות ראוי" מתאר אמיתי מגד ציר שמצדו האחד נמצאים אנשים תוקפניים, שממוקדים בצרכים שלהם, שחושבים שמגיע להם ודורשים את זה בתוקף ובתקיפות. בצד השני של הציר נמצאים אנשים שמוותרים. אלו שמאמינים שבלאו הכי לא יקשיבו להם ולא יענו לצרכים שלהם.
המוותרים בעצם מאפשרים לאלו מהצד הראשון להמשיך לנהוג כפי שהם נוהגים, וכך מתחזקת אמונתם שזו הדרך שבה העולם נוהג.
אבל זה לא חייב להיות כך.
לעמוד על מה שראוי בעיניך זו לא תוקפנות.
תובנה 2: להיות ראוי זה בכלל לדרוש מעצמי.
להיות ראוי, זה קודם כל להבין למה אני מוכנה ולמה אני לא מוכנה שיהיה בחיי, ואז לדרוש מעצמי לנהוג לפי ההבנה הזו.
תובנה 3: העימות הוא קודם כל מול עצמנו.
בכל פעם שנאלץ להתעמת כדי להגן על הגבולות שהגדרנו לעצמנו, יהיו לכך השלכות על החיים שלנו. לעיתים נאלץ לשלם מחיר. לכן העימות הוא מול עצמי – האם אני מוכנה לשלם את המחיר?
תובנה 4: עימות הוא בחירה, האם אני רוצה לשלם את המחיר, או מעדיפה לשלם 'דמי מטרד'?
החיים מלאי נסיבות שאין לנו שליטה עליהן. אני לא יכולה, למשל, לבחור את השכנים שלי או את הבוס שלי…
אני לא תמיד יכולה להשפיע על החלטות שמתקבלות, ואשר משפיעות על חיי (בחירות, כבר אמרנו?)
אבל אני כן יכולה, ואף חייבת, לבדוק עם עצמי מה מתאים לי, מה ישפיע על חיי ומה לא, ואיזה מחיר אני מוכנה לשלם על זה.
אני תמיד יכולה לעבור דירה אם השכנים לא מתאימים לי,
או לחפש עבודה אחרת אם אני לא מסתדרת עם הבוס,
או לעזוב את הארץ אם השלטון לא מקובל עלי…
ומה קורה אם מישהו חייב לי כסף ולא משלם?
בדיוק אותו דבר.
האם אני מוכנה לשלם את המחיר של תהליך משפטי? "המחיר" במקרה זה הוא לא רק כספי.
אפשרות אחרת היא לשלם "דמי מטרד" (מושג חדש שלמדתי השבוע מלקוח שלי). דמי מטרד הוא הסכום שאני מוכנה לשלם, ושעליו אני מוכנה לוותר לצד השני, רק כדי שיהיה לי שקט ולא אצטרך להתעסק עם עניינים שגוזלים ממני אנרגיה מיותרת.
תובנה 5 – במקום להאשים את הצד השני, הפתרון הוא לקחת אחריות.
למה בכל זאת לא פשוט לנו עם עימותים?
כי הרבה פעמים אנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון ולא מוכנים לשלם את המחיר שעשוי להיות להצבת הגבול.
לדוגמה, אני לא רוצה לוותר על הלקוח הזה ועל ההכנסה ממנו, אם אתעמת אתו והוא יחליט לעזוב.
אולי אני לא רוצה שהוא יכעס עלי ויתאכזב ממני, או במילים אחרות – שאאבד את אהבתו…
אולי אני פוחדת שיעשה לי שיימינג….
כשהצד השני חוצה את הגבול שלנו אנחנו בד"כ מאשימים אותו שהוא לא בסדר, והרבה פעמים פותרים את עצמנו במילים "לא נעים לי" , אבל לא באמת מסתכלים פנימה כדי לומר מה בדיוק לא נעים, ועד כמה אני נאמנה לעצמי.
הדרך לפתרון העימות החיצוני, כרוכה , אם כך, בהתמודדות עם הקונפליקט הפנימי.
אבני דרך לניהול הקונפליקט הפנימי
שלב 1.
כשיש לכם קונפליקט עם מישהו השאלה הראשונה שאני מזמינה אתכם לשאול היא:
אם היה לי חופש מוחלט ולא הייתי חושש או חוששת מההשלכות, מה הייתי רוצה לומר לצד השני?
קודם כל פשוט להוציא את הכל מול עצמכם, ורצוי בכתב או בהקלטה.
שלב 2.
תבחנו את מה שכתבתם ותראו מה הרגש שעולה בכם.
יש שתי אפשרויות:
- לפעמים תגלו שזה לא כזה נורא, שאולי קצת לא נעים אבל אתם בהחלט יכולים לומר את מה שאתם חושבים, מרגישים ולבקש את מה שחשוב לכם לבקש.
- לפעמים תגלו שאין לכם אומץ. וזה בסדר. חשוב להיות מודעים לזה.
שלב 3.
אם יש לכם אומץ – פשוט תגידו את הדברים שאתם רוצים להגיד לצד השני.
במידה שאמרתם הכל וזה לא עזר, או הבנתם שאין לכם אומץ, חשוב שתבדקו עם עצמכם מהו הגבול שלכם.
האם אתם מוכנים לשאת את ההתנהגות של הצד השני, או לא?
שלב 4.
אם התשובה שלכם היא 'לא', ענו על השאלות הבאות:
- מה יהיה המחיר שאתם עשויים לשלם במידה ותציבו את הגבול? מה עלולות להיות ההשלכות של זה?
- האם אתם מוכנים לשלם את המחיר?
שלב 5
במידה ואתם לא מוכנים לשלם את המחיר, קחו אחריות ותבינו שזה המחיר.
תבינו שאתם בוחרים לאפשר לצד השני לנהוג כפי שהוא נוהג, ואתם עושים את זה באופן מודע. לעיתים אפשר להתייחס לזה כ"דמי מטרד".
מה שמדהים הוא, שכשאנחנו מוכנים ללכת עד הסוף ולשלם את המחיר, בד"כ הצד השני מיישר איתנו קו. ככה זה כשאנחנו נחושים ושלמים עם עצמנו.
אבל גם אם הצד השני לא יתיישר – עדיין יהיה לכם יותר קל להיות שלמים עם עצמכם.
אפשר להתייחס לזה כעל אסטרטגיה בניהול עימותים.
הי יקירתי, איך תמיד את מנסחת את הדילמות שלי באופן הכול כך מדויק וחכם.
לא אוהבת "דמי מטרד" בין אם זה בכסף ובין עם בהתנהלות. עזרת לי להגדיר ולפעול. תודה וחג נפלא