לאחרונה מגיעים אלי לקוחות צעירים, מתחת לגיל 30.
זה מאד משמח אותי כי זה השלב שבו הם בונים את חייהם הבוגרים
ומחויבים לעשות בחירות מדויקות.
אם נודה על האמת, יותר משהם מחויבים לבחור נכון, הם פוחדים לטעות.
הרבה פעמים הפחד לעשות טעות יכול לשתק אותנו.
בדרך כלל המקור לפחד הוא בילדות, בבית שאמרו שאסור לטעות, שעל טעויות צריך לשלם, שלטעויות יש מחירים גבוהים וצריך לעשות הכל כדי להימנע מהן.
זה יכול להיות באמירות מפורשות או מה ששכיח יותר, בהתנהגות הלכה למעשה.
לי היה מזל גדול.
בשנות ילדותי, הורי חזרו ואמרו, שמותר לטעות, שכולם טועים, שמי שלא עושה לא טועה, אבל מה שחשוב זה ללמוד מהטעויות.
גדלתי להיות בוגרת שאמנם חוששת לטעות, כי אני אנושית, אבל החשש לא עוצר אותי.
ילדים שגדלו בבית ששמעו את הוריהם במשך שנים מלקים את עצמם על טעויות שעשו , בכל תחום שהוא, יגדלו הרבה פעמים להיות מבוגרים שפוחדים לטעות.
למשל משה, אדריכל במקצועו, מת להיות עצמאי אבל הוא זוכר שלאביו היה עסק שפשט את הרגל ומאז במשך שנים הוא שמע את אמא שלו יורדת על אביו ומשפילה אותו ליד אחרים על הטעויות שעשה. לא פלא שילד שגדל בבית כזה יגדל להיות מבוגר שפוחד לקחת סיכון ולפתוח עסק.
או מיכל, ששמעה את אמה מדברת שנים על ההחמצה שהיא מרגישה על כך שהלכה ללמוד משפטים, מקצוע שהיא לא אהבה, חוששת ללכת ללמוד הנדסה ולגלות, אחרי שנים של השקעה משמעותית, שזה לא מתאים לה.
אז מה לעשות כשהפחד לעשות טעות משתק אותנו?
דבר ראשון, להבין שהפחד הוא לא רציונלי ויש כאן עניין רגשי.
זה לא שאתם סתם פחדנים. יש לכם סיבות טובות לפחד ומנגנוני ההגנה שלכם עוצרים אתכם כי הם מזהים סכנה אפשרית.
מכאן שאין טעם לדבר אל ההיגיון והשכל כי לא הם אלו שמשתקים.
פחד לא נוצר סתם. חשוב לנסות להבין מה יצר את הפחד.
איזו חוויה של טעות או כישלון, שלכם או של הוריכם (או מישהו משמעותי אחר) חקוקה בגופנפש שגורמת לכם לפחד?
מה למדתם בילדותכם שלא מאפשר לכם היום להתגבר על הפחד?
אחרי שהבנתם מה יצר את הפחד, חשוב שתחמלו על עצמכם , תבינו שבאמת קשה לכם ושנדרש איזשהו תהליך שיעזור לכם להתמודד עם הפחד .
התהליך שאני מציעה להלן, הוא תהליך של ניהול סיכונים, שאמנם לא יעלים את הפחד אבל בהחלט יכול להפחית את עוצמתו ולאפשר לכם להתקדם ולא להיות משותקים.
להלן ניהול סיכונים בארבעה צעדים:
- לפגוש את ה"סרט" הכי גרוע שיש לכם בראש. מה הכי גרוע שיכול לקרות?
נגיד שאני פוחדת ליצור זוגיות כי פעם אחת כבר התגרשתי…והגירושין היו מאד כואבים. הדבר האחרון שאני רוצה זה להתגרש שוב.
הסרט שלי יכול להיות שאכיר מישהו, יהיו לנו כמה שנים טובות ואז דברים ישתבשו,
נצטרך להיפרד ואצטרך לעבור שוב את התהליך הכואב הזה של פרידה
2. תשאלו את עצמכם: נגיד שזה יקרה, מה אגיד על עצמי?
סביר להניח שהאוטומט יהיה לומר על עצמי שאני גרועה בזוגיות, לכעוס על עצמי שעשיתי שוב את אותה טעות, שאני כנראה לא מתאימה לזוגיות , שאני כישלון בתחום הזה.
3. אחרי שפגשתם את הדברים הקשים שתאמרו על עצמכם, תשאלו שאלה נוספת: אם הגרוע מכל אכן יקרה, האם אוכל לראות את הדברים בעין טובה כלפי עצמי?
למשל, אוכל להגיד על עצמי, יחד עם הכאב, שכל הכבוד לי על האומץ לנסות שוב, אוכל להגיד לעצמי שעשיתי כמיטב יכולתי, שכנראה יש לי עוד דרך לעשות בתחום הזה.
סביר להניח שתקופה מסוימת אהיה מבואסת מאד אבל אחרי כמה חודשים בוודאי אתגבר כמו שהתגברתי על דברים כואבים אחרים בחיי וכד'.
הדבר שממנו אנחנו הכי פוחדים (בתת מודע כמובן) הוא לא הפחד מהשלכות הטעות על מציאות חיינו אלא איזו "חריטה" הטעות או הכישלון יחרטו לנו בתפיסה שלנו את עצמנו. הדבר שאנחנו הכי מגנים עליו הוא הערך העצמי שלנו ונעשה הכל כדי שזה לא יתערער.
4. השלב האחרון הוא לעשות הסכם עם עצמי:
ממש להתחייב לעצמי. להחליט מראש איך אני הולכת להתמודד במידה ויקרה הגרוע מכל .
למשל להחליט מראש שאוכל לסמוך על עצמי שלמרות שיהיה לי קשה, שאוכל להכיל את הכאב, שארשה לעצמי לבכות ולהיות עצובה ומבואסת אפילו אם זה ייקח כמה שבועות או חודשים אבל שאני בוחרת מעכשיו להיות טובה אל עצמי ולדון את עצמי לכף זכות בכל מקרה ובכל מצב.
החיים הם ניסוי וטעייה.
טעויות הן בלתי נמנעות והן חלק מהחיים.
ההבדל בין אמיצים לפחדנים הוא שאמיצים פועלים יחד עם הפחדים.
לכל בני האדם יש פחדים ולפחדים יש תפקיד חיובי, להזהיר אותנו מפני סכנה.
החכמה היא לא להיבהל מהפחד ולהצליח לנהל אותו.
בעיני הסכנה הכי גדולה בחיים היא לא לקחת סיכונים.
מוזמנים לאמץ
בהצלחה,
שרית