המושג 'מיינדפולנס' (Mindfulness) בתרגום לעברית הוא קשיבות. הכוונה ליכולת להפנות תשומת לב לא שיפוטית לגוף, לתחושות, לחושים, לרגשות ולמחשבות במטרה להגביר את המודעות העצמית לאספקטים השונים של החוויה. תשומת לב לא שיפוטית מאפשרת להכיר את תבניות התגובה האוטומטית לכל אחד מהאספקטים הללו וכן לשנות את התגובה האוטומטית ולהחליף אותה בתגובה אחרת, מודעת ומתוך בחירה.
כאשר אני מתייחסת ל'מיינדפולנס-בכסף' אני למעשה בוחנת את התחושות, הרגשות והמחשבות שנושאים שקשורים בכסף מעוררים בנו. אלו בד"כ יוצרים סבל ומצוקה שאפשר באמצעות מודעות להשתחרר מהם.
הנה כמה שאלות לדוגמא, מתוך עולם ה'מיינדפולנס' שאני עשויה לשאול לקוחות שלי בתחום הכסף. רק ברגע שאנחנו שואלים את השאלות ומבררים מה קורה לנו בזמן אמת, כשאנחנו במגע עם נושאים שקשורים בכסף, אנחנו מגלים שיש מצוקה. מצוקה מעוררת הימנעות, הרי אנחנו לא רוצים לסבול. הימנעות, גם אם במקור באה להגן עלינו, עם הזמן היא יוצרת בעיות. בעיות שלא מטופלות, יוצרות משברים.
שאלות לדוגמא:
- מה את חשה בגוף כשאת נכנסת לעו"ש שלך? (לדוגמא: כיווץ בבטן, דופק מהיר, אי נעימות כלשהי בגוף, נינוחות ורווחה)
- מה אתה חש כשאתה מגיע לקופה בסופר ?
- אילו רגשות מתעוררים בך כשאתה משלם בכרטיס אשראי או רושם צ'ק?
- אילו מחשבות עולות לך בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים, כשמגיעים לשלב הצעת המחיר? האם עולות מחשבות כגון: בטח זה יהיה לו יקר, הנה עכשיו מתחיל החלק הקשה …או מחשבות מסוג אחר?
- האם יש לך מחשבות/ דאגות על כסף במשך היום או הלילה? נסה לנסח את הדאגות בצורה של משפטים.
- האם את משלמת בזמן או דוחה מיום ליום את התשלום עבור מיסים וחובות?
- האם את מרגישה נוח לשאול אנשי מקצוע שאלות בנוגע לכסף?
התועלת המופקת כאשר אנו ערניים לתחושות שעולות בנו:
אפשר למדוד את התשובות לשאלות מהסוג הזה על ציר הסבל-שחרור. עד כמה תחום הכסף מעורר אצלנו מצוקה בקצה אחד, או שאנחנו מרגישים חופש ונינוחות בתחום, בקצה השני. במידה וזיהינו סבל או מצוקה נוכל להבין מדוע אנחנו נמנעים מנושאים מסוימים, כמו למשל: הימנעות בקבלת החלטות פיננסיות חשובות. החלטות שאם היינו מקבלים, יתכן והיינו יכולים לממש כל מיני חלומות וכוונות שיש לנו לגבי חיינו.
כמה אנשים אתם מכירים ששנים רוצים לעזוב את מקום העבודה שלהם ולא עושים זאת בגלל פחדים ובסוף הם מפוטרים ונאלצים להתמודד עם משבר?
כאשר אנו רוצים לשפר תוצאות של עסק, לא ניתן להפריד בין מי שמנהל אותו לבין העסק עצמו. אין זה משנה אם מדובר במנכ"ל שכיר שאמור להשיג תוצאות לחברה בה הוא עובד, בעלים או עצמאי בעל עסק של אדם אחד. החוויות שלנו ביחס לכסף, יעברו כחוט השני בכל החלטה פיננסית שנקבל.
לא מזמן, היה לי מקרה של לקוח אשר רק הצטרף כשותף בחברה שנמצאת בצמיחה. לפני כן, הוא היה שכיר שנים רבות, הגיע למשרות בכירות והרוויח בהתאם. במשך 30 שנות עבודתו במגזר הציבורי הוא חסך וביסס את עצמו כלכלית. היום, אחרי שנות עשיה רבות, הוא הרגיש שהוא יכול להפוך לעצמאי, כולל הסיכונים הכרוכים בכך. כאשר הוא חושב על סיכון הוא מתייחס לאפשרות שיתכן והעסק לא יצליח או שייקח מספר חודשים עד להתרוממות. הוא גם מתייחס לאפשרות שיתכן ובעתיד הוא יצטרך לשקול את דרכו מחדש, ולחזור להיות שכיר, במידה והעסק לא יצליח.
מטרת התהליך איתי היתה להביא לחתימת הסכם בין שני השותפים, השותף הקיים והחדש שנכנס. אותו לקוח פתאום הבין מה המשמעות הנוספת של 'להיות שותף' בעסק קיים. הוא גילה שכרוכה בכך גם התחייבות כספית כלשהי – מימון אשראי, לקיחת הלוואה בשם החברה וחתימה על ערבות. כלומר, יהיו חובות לבנק שיתכן ויאלץ לשלם אותם מכיסו הפרטי במידה והעסק לא יצליח.
כאן נוצר קונפליקט פנימי. מבחינת אותו לקוח המשמעות של להיות עצמאי קיבלה מימדים חדשים, אין רק המדובר באי הכנסה לתקופה מסוימת, אלא אולי גם איבוד כסף שכבר קיים אצלו בחשבון. מבחינתו זו "הרפתקה שעשויה לקחת את האוכל מהפה של ילדיו", ולכן הוא נמנע מלחתום על ההסכם ולממש את החלום שלו – לעבוד ולהרוויח בשביל עצמו, לנהל פרויקטים בסדר גדול יותר וכו.
התרת הפחדים תוך שימוש במיינדפולנס: תוך כדי עבודת 'מיינדפולנס בכסף', נוכחנו כי הלוואות מעוררות אצלו פחד. הפחד הוא אוטומטי, לא רציונאלי ולא מודע. אצלו בבית אמרו ש"הלוואות זה אסון" והוא בעצמו גדל כילד שהרגיש מחסור גדול בבית. היו זמנים שבקושי היה כסף לאוכל. ומבחינתו הוא יעשה הכל כדי שלילדיו לא יחסר מאום.
יכולנו אם כך לזהות כי מדובר בתגובה רגשית אוטומטית והעבודה שלנו היתה לבצע הפרדה. הרי היום הלקוח אינו ילד יותר. הוא איש עסקים מצליח, עם רקורד עשיר מאחוריו וחסכונות. הלקוח של היום אינו סובל ממחסור כלכלי וילדיו אינם בסכנת רעב. הלקוח הינו היום מבוגר אחראי שהוכיח עצמו בקבלת החלטות נכונות. הזמנתי אותו לבחון עתה – אם אתה בוחן בצורה רציונאלית האם אפשרי עבורך להיכנס כשותף בעסק ולקחת את הסיכון שיתכן וחלק מהכספים שחסכת במהלך השנים יחזרו לבנק במידה והעסק לא יצליח. מה תהא תשובתך? כמובן, לכל אחד התשובה המתאימה לו. תלוי ברמת החסכונות שלו, ההוצאות הצפויות שאינן קשורות לעסק ורמת הסיכון.
לאחר ששקל בצורה רציונאלית את הסיכון והסיכוי, החליט אותו לקוח שהוא מאמין בפרויקט ובשותפות ולכן מוכן גם לקחת את הסיכון.
עצמאיים רבים נדרשים לקחת הלוואה במהלך חיי העסק על-מנת לצמוח. צמיחה אורגנית בלבד יכולה לקחת שנים והשקעה בעסק יכולה לכלול – רכישת סחורה, השקעה בחנות, תשלום לעובדים, לאנשי מקצוע ועוד. הערנות ליחסים שלנו עם כסף מאפשרת לנו להכיר ולזהות את התגובות הרגשיות האוטומטיות שלנו, לעצור ולזהות אותן ואז לבחור מחדש, הפעם בצורה רציונאלית.