*המאמר כתוב בלשון נקבה, אך פונה ומתאים גם לבנים.
לרוב, איננו שמות לב למערכת האמונות שמנהלת אותנו בכל מה שקשור לכסף, איננו מודעות כלל לקיומן ורק תהליך מכוון יכול להאיר את מה שהיה שם כל הזמן. רב האמונות מגיעות מהבית, מינקות, גדלנו על ברכיהן. חלקן מגיעות מהתרבות, החברה שמשדרת ושופטת אותנו מה נכון ומה לא.
הנה חמש אמונות מגבילות בקשר ליחסים עם כסף.
האם את מזדהה עם חלק מהאמונות? היכן הן פוגשות אותך? אולי הגיע הזמן לשים עליהן סימן שאלה?
1. צריך להסתפק במועט
"להסתפק במועט" נתפסת מידה גבוהה. ימי הצנע בישראל השפיעו רבות על הורינו שחינכו אותנו לצניעות. היכולת שלנו לא לנקר עיניים ואפילו להיות סגפנים היא תכונה מוערכת במיוחד בחברה שלנו. תעיד על כך מערכת הבחירות האחרונה. מבלי לצדד בצד זה או אחר. פרסומים רבים עסקו בצניעותם של ראשי ממשלה קודמים כדוגמת בן-גוריון ובגין. שלי יחימוביץ פרסמה פוסט בו היא גורפת בעצמה את המים לאחר שטיפת יום שישי ומזמינה את כבוד ראש הממשלה ואשתו לנקות את הבית בעצמם.
כמובן שאנו דורשים מנבחרי הציבור שלנו מידה ראויה של חסכנות, הרי אלו הכספים שלנו, אך האם ניתן להשוות את המציאות של אז להיום? האם ניתן לצפות מראש ממשלה שינקה בעצמו את ביתו כדי לחסוך לציבור כסף? אולי עדיף שאת הזמן הזה ישקיע בדברים ברומם של עולם?
הדוגמא הזו היא רק כדי להמחיש כמה עמוק מושרשת אמונת הצניעות שלנו. ברמה ההיסטורית. כשאנו זוכרים שפעם היו כאן רק ביצות וקצבת מזון.
איך האמונה הזו משפיעה על היום-יום שלך? האם את נמנעת מלפנק את עצמך מעת לעת "כי לא נעים לך להיות בזבזנית או מפונקת"? האם כשאת קונה לך נעליים ובגדים, האם את אומרת "הוצאתי כסף על בגדים" או "בזבזתי כסף על בגדים"? ואיך את מרגישה? גאה ונהנית מהקנייה או מתנצלת, מצטדקת ("זה היה במבצע")? האם גם את בקונפליקט – נאבקת בין הכיף של ההתחדשות לבין הערך חסכנות שבועט מבפנים ומערער את הלגיטימציה שלך?
האם בכלל יש לך סעיף בתקציב על ביגוד? גם אם אין לך תקציב מסודר, האם זה ברור לך שזו אחת ההוצאות כמו הוצאות קבועות אחרות או שזה מותרות?
2. לא מדברים על כסף
אמונה ש"אהובה" עלי במיוחד. נפוץ בעיקר במפגשים משפחתיים מורחבים. מדברים על נושאים שונים ומפה לשם השיחה גולשת לכמה עלתה החתונה של הבת או כמה עלה התיק החדש שנרכש זה עתה או הגיסה שהתחילה עבודה חדשה ואתן נכנסות לענייני שכר והטבות. ואז תמיד יש את הקרוב שיאמר בנחרצות – ששש, לא מדברים על כסף.
יצא לי מספר פעמים לצאת לארוחות יוקרתיות עם כמה אנשי עסקים מצליחים במיוחד. האירוע היה חברי ביותר, לא פגישת עסקים. ותנחשו על מה סבבה השיחה רב הזמן במהלך הערב? נכון, על עסקים, קרי כסף. זה דיבר על החוזה החדש שנרקם באסיה ואחר סיפר על המניות שעלו ואיך עשה מהלך מוצלח והשלישית סיפרה על לקוח חדש שהצטרף למשרד רו"ח שלה ושאם יצליח הניסוי, הוא יעביר את כל עסקיו אליה.
אנשים מדברים על כסף. אנשים עסוקים בכסף ומדברים בד"כ על נושאים שמעסיקים אותם ולכן טבעי הדבר שנדבר גם על כסף.
גם את נתקלת באמירות מהסוג הזה? נסי לחשוב איך האמונה הזו משפיעה עלייך? מרגישה נוח לדבר על כסף או נמנעת?
3. כסף זה דבר משחית או "כסף יעוור פני צדיקים"
נכון, יש אנשים מושחתים. אנשים שכסף גרם להם לגנוב, למעול ולרמות. חלקם נתפסו והועמדו לדין ואף מרצים את עונשם וחלקם עדיין מסתובבים בקרבנו וממשיכים לפעול בצורה לא מוסרית.
אבל מה זה אומר על כסף? האם כסף, שהוא בבסיסו ריק ממשמעות, הוא זה שיוצר את השחיתות? האם כל אחד שיש לו הרבה כסף מושחת? כסף הוא חסר אנרגיה. כסף הוא לא רע או טוב. מה שאדם בוחר לעשות איתו יקבע את מהותו. יש אנשים שעושים דברים נפלאים עם כסף – הם תורמים לצדקה, משקיעים בפרויקטים חשובים שעוזרים לנו להתפתח כחברה ועוד. אגב, גם אם זה באמצעות השקעה בבורסה ולמטרות רווח, זה בעצם מה שמאפשר לחברות לפתח מוצרים חדשים ולרעיונות גדולים להתממש. ככה חברות מגייסות הון לצורך פיתוח של דברים חדשים.
אני מאמינה שאנשים שברשימת הערכים שלהם יש ערכים כמו תרומה, נדיבות, נתינה, הם נאמנים לערכיהם ופועלים לאורם גם כשיש להם כסף. הם תורמים לעמותות, הם משקיעים ביזמים צעירים ועוד. אנשים שזה לא חלק ממערכת הערכים שלהם, הם פשוט לא. הם מנצלים את הכסף לטובתם האישית ופועלים למען ערכים אחרים, שהם לא בהכרח רעים מיסודם.
4. עדיף להיות מאושר ועני מאשר עשיר ואומלל
כל פעם שבכיתי לאמא שלי מקנאה, שלדורית, החברה הכי טובה שלי, קנו עוד גי'נס ליוייס או שהיא נוסעת עם ההורים שלה לחו"ל בקיץ ….אמא שלי היתה אומרת לי "זה שהם עשירים לא עושה אותם מאושרים" ומיד היתה מתחילה לספר לי על הצרות של חבריהם העשירים…
היום אני יודעת להגיד שאמא שלי חיפשה שובר שוויון. אם יש משהו שלמישהי יש יותר והוא לכאורה יותר בעל ערך חייבים למצוא משהו שמקטין אותו כדי שאפשר להרגיע את הערך העצמי שלי. שחלילה לא אחשוב שאני פחות….
אין ספק שהכוונות של אמי היו טובות והיא רצתה שלא אחוש את הרגש השלילי הזה שנקרא קנאה. אני די זוכרת שזה לא עזר. אני המשכתי לקנא ולא קניתי את הסיפור של אמא שלי שעדיף להיות בינוניים בכסף (לא עשירים ולא עניים). בתוך תוכי האמנתי שאפשר גם להיות עשירים וגם להיות מאושרים ואין כאן ממש סתירה .להיפך, עושר יכול גם לתרום לאושר. נכון שזה לא מספיק. חשובה גם הבריאות ואהבה ומשפחה טובה ועוד ועוד אבל מי אמר שחייבים לבחור? כי לרצות הכל זה להיות גרידית? תפסת מרובה לא תפסת?
אני מאמינה בעושר ואושר שיכולים ללכת יחד ובכל מקרה הם כל הזמן בשינוי. יש תקופות של רווחה ואושר ויש תקופות של רק אושר ומחסור בעושר ולהיפך, תקופות של רווחה ומחסור באושר. אין צורך להתנות אחד בשני או לבחור אחד מבין השניים.
5. כסף לא גדל על העצים
למי לא אמרו את המשפט הזה בבית? חשבתן פעם מה בעצם אמרו לנו כשאמרו לנו "כסף לא גדל על העצים"? הרי זו מטאפורה.
הסאבטקסט הוא שכסף לא בא בקלות, שצריך לעבוד קשה בשביל שיהיה כסף ולכן צריך לחסוך ולשקול לפני כל הוצאה.
בטח ברגעים אלו אתן אומרות "ברור" מה גם זה לא נכון?!
זה בהחלט יכול להיות נכון אבל באותה מידה גם לא. תארו לכם שהיו אומרים לנו בבית "שכסף גדל על העצים". מה בעצם היו אומרים לנו? שזה טבעי לעשות כסף, שכמו שטבעי שיגדלו תפוזים כך טבעי שנדע להניב מעצמנו פירות ולהרוויח עליהם כסף. תארו לעצמכם איזה דור היה גדל כאן אם היו מחדירים לתודעתנו ש"כסף כן גדל על העצים". כל אחד מאיתנו, מרגע עמידתו על דעתו היה מחפש את הפירות המיוחדים שלו….היה מאמין שזה פשוט וקל להרוויח כסף, היה מוצא את ייעודו וסומך על כך שכשהוא עושה את מה שמתאים לו גם כסף יגיע. במקום זה חינכו אותנו ללמוד ולעסוק במקצוע פרקטי, גם אם לא כל כך בא לנו…..חינכו אותנו לעבוד קשה, לחסוך לפנסיה, לחסוך כדי לעזור לילדים, לחיות בצמצום כדי שיהיה בעתיד יותר. כמה מאיתנו מרגישים משועבדים לעבודה ולכסף ולא מצליחים לחיות כמו שהיינו רוצים?!
יש לי חבר ילדות עשיר. גם אביו היה איש עסקים שרוב ימיו היה עשיר. החבר הזה מאמין שכסף מפוזר על הרצפה בשפע ואנחנו רק צריכים לדעת איך לאסוף אותו. פעם ראשונה ששמעתי אותו אומר את זה הייתי המומה. לא הבנתי על מה הוא מדבר. מבחינתו, יש לו המון רעיונות איך עושים כסף. אין לו שום בעיה לגייס כסף מהבנק, הוא לא מפחד מהלוואות והוא גם יודע לעשות כסף מכסף. הוא גדל על זה. זה מה שהכניסו לו לראש והוא לגמרי מאמין בזה וחי את זה יום יום שעה שעה. הוא מיומן בלעשות כסף. כמו שילד לומד ללכת, לשרוך שרוכים ולדבר הוא למד לעשות כסף כבר מגיל צעיר.
***
איפה האמונות האלו פוגשות אותך? איך הן משפיעות עלי חייך?
חמש האמונות הללו הן רק דוגמא לאמונות שמרחיקות אותנו מכסף. האמונות מושרשות היטב בתת המודע שלנו ומנהלות אותנו. אנחנו עלולות להיזהר מכסף, להימנע מלרצות כסף, לחשוש שיחשבו עלינו דברים לא טובים אם נרצה כסף, לעבוד קשה ולהיות עסוקים ומכוונים בלצמצם במקום בלהרחיב.
אני פוגשת המון לקוחות שנמנעים מלשווק את עצמם. כשאני שואלת מה זה אומר עלייך אם אתה משווק את עצמך? התשובה הכי שכיחה זה "שאני מנסה לדחוף להם, שאני רק רוצה את הכסף שלהם…..". כשאני שואלת האם זו האמת? את רק רוצה את הכסף שלהם? התשובה היא "גם כסף חשוב לי אבל גם חשוב לי לתת לו ערך ואני מאמינה שהמוצר/השירות שלי יכול לעשות לו הבדל".
זה מצחיק, כי ברור לכולם, שכל אחד חייב לבחור מסלול מקצועי שדרכו הוא יוכל להתפרנס. נכון?
אם מישהי בחרה להתפרנס מלמכור מוצרים שלה ולהיות כעצמאית, סביר שהיא מאמינה שכך תוכל להתפרנס טוב יותר ובקלות יותר. אין בכך כל רע! אולי נתחיל דווקא להוקיר את כל הנשים העצמאיות שבוחרות להתפרנס בדרך שהיא פחות סטנדרטית ואולי מאתגרת יותר.
הי שרית,
תודה על המאמר המופלא ועל התכנים שלך. חשוב לי רק לחדד נקודה, כתבת "כסף הוא חסר אנרגיה". מניסיוני, כסף = אנרגיה.
כשאנחנו באנרגיה חיובית ומרוממת הזדמנויות מגיעות לפתחנו בקלות רבה יותר, אנחנו סוגרים עסקאות בקלות גדולה יותר ואנחנו לא מכווצים, כך שאנחנו מקבלים החלטות הנוגעות לכסף, ממקום של ביטחון ולא פחד (הכיווץ). אני מעריך שיהיה יותר נכון לומר על כסף, שאין לו "אישיות" ועל כן יהיה שגוי להגיד ש"כסף משחית" או "מעוור עיניי חכמים". אם אתה בבסיס שלך אדם טוב וכמו שכתבת: יש בך ערכים של נתינה ונדיבות, אתה תמשיך לעשות דברים טובים עם הכסף שלך.
המשך יום מקסים 🙂
אהבתי
אהבתי. ממש תודה