רובינו רגילים לחשוב על הפחד להיכשל כאחד הפחדים שמנהלים אותנו.
הפחד להצליח הוא פחות פופולרי אבל הוא חזק ומשמעותי לא פחות.
נועה הגיעה אלי לפני 9 שנים כשהחליטה לעשות שינוי קריירה, ממנהלת שכירה בעולם הארגוני להקמת עסק עצמאי.
לפני חודשיים היא חזרה להתאמן אחרי שכבר עשתה כברת דרך.
היום היא מרגישה בטוחה מאד מקצועית וכבר אספה הרבה קבלות על הצלחות בנישה הספציפית שבה היא פיתחה מומחיות. למרות זאת, הרגשת הביטחון הזו לא מתורגמת לכסף.
לדבריה, חשבון הבנק לא משקף את רמתה המקצועית.
המחירים שהיא גובה נמוכים לטעמה, אבל לא נעים לה לבקש יותר.
היא הציגה בפני חוסר ביטחון בשני תחומים.
התחום האחד הוא התמחור – היא לא בטוחה איך לתמחר .
והתחום השני הוא מודל העבודה שבו היא עובדת, שהיא לא בטוחה שהוא מדוייק לסוג השירות שלה.
"עניינים" סביב כסף הם תופעה מאד נפוצה בקרב אנשי מקצוע עצמאיים.
כשמגיע מישהו שאומר "לא נעים לי לבקש יותר כסף", גם כשהוא מבין בשכל שהוא מקצועי זו אינדיקציה בשבילי שמבחינה רגשית הוא עדיין לא תופס את עצמו כ"מומחה".
במילים אחרות, הוא עוד לא מרגיש נוח להיות בחליפת המומחה.
עוד אינדיקציה לכך היא שמתלווים ל"לא נעים" גם פחדים נוכח ההכרה ברמה המקצועית שאליה הגיעו.
נועה מפחדת שיגידו לה שזה יקר ואז היא עלולה להיתפס כלא נגישה ואליטיסטית (בעוד שהיא בדיוק ההפך מזה).
היא מפחדת שהיא תהיה בלחץ שאם משלמים לה "ביוקר", יצופה ממנה לספק סחורה איכותית מאד (למרות שזה בדיוק מה שהיא עושה, גם במחיר הנמוך אותו היא גובה, ולכן חווה תסכול)
היא מפחדת שמא לא יהיו לה מספיק לקוחות, כי לא לכולם מתאים לשלם את הסכום הגבוה שהיא מאמינה שיתגמל אותה (למרות שקהל היעד שלה הוא אנשים מבוססים כלכלית ).
כשחקרנו יותר לעומק את הפחדים גילינו שיש שם פחד גדול מהצלחה.
כשבדקנו איפה התחיל הפחד הזה מפני הצלחה, נעה סיפרה לי סיפור משפחתי מאד כואב שקשור בהצלחה פנומנאלית, שלאחריה הגיעה פשיטת רגל שריסקה את כל המשפחה.
הילדה הקטנה שהיא הייתה כשכל זה קרה, צרבה בתודעתה ובגופה את המסקנה שכשמצליחים ומרוויחים הרבה כסף משהו מאד רע עלול לקרות.
מה עושים עם ההבנה הזו?
פגשנו את הפחד ונתנו לו מקום.
הבנו לליבה של נועה.
כשצורבים בתודעה אמונה כמו האמונה שאחרי ההצלחה עלול להגיע אסון, לא פלא שפחדים מתעוררים.
מתוך המודעות, שמדובר בפחד ששייך לעבר, היא העזה להתחיל להגיש הצעות מחיר במחיר החדש שקבענו, שהיה מבוסס על תגמול שמייצג את הערך האמיתי שהיא נותנת.
לא לפני שהיא לקחה כמה נשימות עמוקות לפני שלחצה "שלח" להצעות המחיר במייל.
גם כשאנחנו מבינים ומודעים למקור הפחד ומבינים שהוא כבר לא רלוונטי הוא עדיין מנהל אותנו.
לוקח זמן עד שאנחנו מצליחים לשחרר אותו לגמרי.
התגובות של הלקוחות הפוטנציאלים, שקיבלו את ההצעות בלי להתמקח בכלל, הפתיעו לטובה מצד אחד ומצד שני עוררו שוב את הפחד.
ושוב היה צריך לנשום ולהרגיע את "הילדה הקטנה שבפנים", כדי להמשיך באומץ להתמודד עם הפחדים.
למרות שאני יודעת שכך קורה, אני תמיד מופתעת לגלות איך בכל פעם שמישהו עושה עבודה של התפתחות אישית, מוכן לפעול באומץ על מנת להגשים את עצמו, "היקום" מגיב אליו ונותן לו סימן שהדרך פתוחה לפניו.
וזה הסימן שהיקום נתן לנעה:
בעודה עוברת את תהליך האימון ומתמודדת עם הפחדים, לקוחה שלה החליטה לפרסם משוב מאד מאד מפרגן באחת הרשתות החברתיות על התהליך המשמעותי שעברה אצלה. הפוסט שפרסמה היה כל-כך מוצלח, והדבר הציף אותה בלקוחות פוטנציאלים שפנו אליה, והשפע הזה שוב הציף את הפחדים.
הפעם, כאשר פגשה את הפחדים היא נשמה עמוק, הרגיעה את "הילדה הקטנה" והתחילה לעשות את מה שאשת המקצוע יודעת לעשות.
כשאנחנו מרגישים שהגיע הזמן לגדול, אישית, מקצועית או עסקית, אנחנו נדרשים לנהל את הגדילה. זה אומר לעשות "עדכון גרסה" למערכת האמונות שלנו ולהרגלים שלנו עד שבסופו של דבר מתעדכנות גם התפיסות שלנו את עצמנו (הדימוי העצמי לגבי מי שאנחנו בעיני עצמנו).
