לפעמים העסק הוא רק התירוץ…
לנעמה היה המון ידע והמון ניסיון בתחומה. היא כבר ניהלה עסק מצליח במשך 20 שנים, והיא האמינה שאחרי שהחליטה לצמצם את העסק ולחזור לעבוד מהבית, היא כבר יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי להצליח.
אז היא אמנם הגיעה לתהליך אימון עסקי, אבל לא, היא לא צריכה עזרה בעסק.
למעשה, היא בכלל לא רגילה לקבל עזרה, היא זו שרגילה להציע עזרה לאחרים. היא בעצמה יועצת נפלאה עבור אחרים. תמיד יש לה פתרונות נהדרים, והרבה יותר קל לה להתעסק בחיים שלהם ולעזור להם, מאשר להודות שהיא עצמה זקוקה לפעמים לעזרה.
העובדה שהעסק שלה היה 'תקוע', זה לא בגלל שהיא לא יודעת,
זה בגלל שהיא פשוט לא עושה עדיין.
כן, היא מאמינה בעצמה, היא בטוחה בעצמה ובתרומה שלה, היא גם יודעת איך לקדם את עצמה.
אבל בכל זאת, היא לא עושה את זה.
פשוט אין לה מוטיבציה, ואין בה התלהבות לחולל את עצמה מחדש אחרי כל השנים שהיא כבר נחה על זרי הדפנה ולא הייתה צריכה לפתח את העסק שלה.
הסיבה שהיא בכל זאת הגיעה, זה שהיא רצתה לגלות מה חוסם אותה.
כל-כך הרבה כאב פגשתי אצלה כשהיא דיברה על ה'חסימה' הזו.
"איך זה שאני עוזרת לכולם, אבל לעצמי אני לא מצליחה לעזור"?
כמה קשה היה לה להכיל את העובדה שגם היא זקוקה ל'ייעוץ'.
כמה ביקורת עצמית על כך שהיא לא מממשת את הפוטנציאל האדיר שלה.
תוך זמן קצר הבנתי שהעסק של נעמה היה רק התירוץ עבורה, לעשות את השינוי הגדול שהיא רצתה לעשות. השינוי הפנימי בעצמה.
הסתבר שהיא עברה משבר אישי גדול, ובעקבות המשבר הזה היא הבינה שהיא רוצה להשתנות כבן אדם. אבל את זה היא לא יודעת איך עושים.
היא רגילה להיות קשה עם עצמה. ביקורתית, חזקה, סמכותית, לפעול באנרגיה גברית.
המשבר שעברה גרם לה להבין שהיא היא רוצה להיות אחרת – היא רוצה להיות רכה, רגישה, סבלנית, ועדיין נלהבת להצליח.
רק כשהעסק היה תקוע והצורך להתפרנס הכריע היא הרשתה לעצמה לפנות לעזרה.
נעמה היא רק דוגמה אחת – התופעה הזו רווחת אצל הרבה בעלי עסקים, שמוכנים לעזור לעצמם רק בגלל שהם צריכים לטפל בעסק.
כולנו רוצים להיות מאושרים יותר, ליהנות מהעשייה, להנות מהחיים, להתאמץ פחות, להגשים את עצמנו.
כולנו רוצים להביא לידי ביטוי את הכישרון שלנו, לאהוב ולהיות אהובים.
הטבע האנושי שלנו הוא תמיד לשאוף ליותר.
אז למה אנחנו חווים את עצמנו הרבה פעמים תקועים, לא מרוצים ואין לנו בהירות לגבי המשך הדרך ?
יש לזה סיבה אחת.
אנחנו לא מוכנים לפגוש את עצמנו באמת.
אנחנו מתרחקים מעצמנו כדי לא לראות, לא לחוש, ולא להתמודד עם הפער בין המקום שבו אנחנו נמצאים, ובין המקום שאליו אנחנו שואפים להגיע.
בד"כ החיים הם שמאלצים אותנו להתמודד עם הפער.
הנסיבות מביאות אותנו להתחכך עם הפער, ולגדול מתוך החיכוך.
וזה מה שקרה לנעמה – היא נקלעה למצב כלכלי קשה שאילץ אותה להתמודד, להתקדם, ולצאת מהתקיעות.
כשצריך לטפל בעסק – אז אין ברירה!
והעסק הוא הזדמנות נפלאה לפגוש את עצמנו באמת.
כשיש קושי או בעיה בעסק, כשמרגישים תקועים אנחנו נחפש לכך פתרון, ובזכות העסק נפגוש את עצמנו. נסכים לטפל בעסק, נסכים לטפל בעצמנו.
הנה לפניכם כמה דוגמאות איך אפשר לפגוש את עצמנו דרך העסק.
- מי שאומר שאין לו ודאות לגבי העסק ולאן הוא רוצה לקחת אותו – אולי גם אין לו וודאות לגבי הכיוון אליו הוא רוצה לקחת את החיים שלו.
- כשאני לא יודעת מה הערך של השירות שלי אני גם לא נוכחת לערך של עצמי.
- כשאני לא מצליחה להגדיר את זהותו המקצועית של העסק שלי, אני לא מעזה להגיד לעצמי מי אני חולמת להיות.
- אם אני מגיבה לנסיבות, והן אלו שקובעות את מצב רוחי, כך גם העסק שלי יחווה תנודתיות גבוהה ויהיה נתון להשפעה של כמות הלקוחות, ההכנסות, מגמות השוק, המציאות הכלכלית וכו'.
אבל יש גם אפשרות אחרת!
- כשאני מצליחה להתחבר לכמיהה שלי, להרים את הראש ולהסתכל מעבר, להעז לחלום ולהאמין ביכולת ההשפעה שלי, העסק שלי ממותג ומכוון לצמיחה.
- כשאני מיודדת עם כסף, מבינה איך מנהלים אותו, פועלת לפי עקרונות יצירת השפע, גם התחום הפיננסי בעסק שלי יהיה משביע רצון.
- כשאני מצליחה לנהל את הזמן שלי, אני מצליחה לנהל את עצמי.
- כשאני מתחברת לקול היצירתי שבייהיו לי רעיונות נפלאים לעסק שלי.
- כשאני מלאת תשוקה ואוהבת את מה שאני עושה, התוצאות יבואו לידי ביטוי בעסק.
- כשאני מצליחה למכור את עצמי לעצמי, אוכל למכור את שרותיי בקלות ללקוחותיי.
ההשתקפות שלכם בעסק היא סוג של שפה, זו אחת הטכניקות שאני כמאמנת מיומנת בה כי מבחינתי העסק הוא רק התירוץ להפוך להיות האנשים שאנחנו חולמים להיות.
זה בדיוק מה שאמרתי לנעמה, ותוך קצר מצאנו את התשובות שהיא חיפשה – מה היא רוצה, איפה התשוקה שלה, מה חשוב לה, מה הרמה הבאה שלה ובאילו תחומים היא רוצה להתפתח כדי להיות האישה שהיא חולמת להיות.
התשובות נתנו לה בוסט של מוטיבציה ומכאן היא כבר ידעה להמשיך לבד.
איך העסק שלך הופך אותך לבן אדם שהיית רוצה להיות?