בימים אלה, כשכולם מדברים על צמיחה, אני רוצה לדבר על הקשר הבלתי נמנע בין הצמיחה האישית לצמיחה בקריירה.
בעת שאנחנו רוצים לצמוח בקריירה או בעסק, אנחנו נדרשים קודם כל לצמוח באופן אישי – כבני אדם.
בזמן שקל וברור לראות איך נראית צמיחה בקריירה ואיך נראית גדילה בעסק,
הרבה יותר קשה לנו לראות מה הגדילה האישית שאנחנו נדרשים לעשות,
כדי לקבל תפקיד יותר טוב או כדי להגדיל הכנסות והשפעה.
רק כשנשכיל להבין במה אנחנו צריכים לגדול מבפנים – גם השינוי החיצוני יתממש.
כשרציתי לכתוב על הנושא, נזכרתי בנורית.
נורית הגיעה אלי עם בקשה פרקטית – ללוות אותה בתהליך של צמיחה עסקית.
שנים היה לה עסק קטן עם הכנסה קבועה, והיא רצתה לעשות 'קפיצת מדרגה'.
היה לה רעיון יפה, הפכנו אותו לתכנית עבודה והיא אפילו העזה לקחת הלוואה כדי להשקיע בפיתוח והתחילה להתקדם.
יחד עם ההתקדמות, שמתי לב לדפוס קבוע בחייה – היא אמנם הייתה מאד מחויבת לפיתוח העסק, אבל כל שבוע היו מתעוררות נסיבות אישיות מאתגרות, שאינן קשורות לעסק, שדרשו ממנה 'התגייסות'.
פעם היו לה בעיות קשות עם הילד, פעם תהליך בריאותי מאתגר שדרש ממנה גמילה לא פשוטה, פעם מחלה שריתקה אותה למיטה, ופעם חגיגות בת מצווה לבתה.
אחרי חודשיים התעורר משבר כספי שהיא נקלעה אליו ויצר אצלה חרדות קשות שחוותה לראשונה בחייה.
זה היה השלב שבו הבנתי שמדובר בדפוס ולא בצרוף נסיבות מקרי: נולדת בעיה, היא משתפת בקושי שלה, היא מקבלת המון תמיכה מהסביבה ומצליחה לגייס כוחות ו'חוזרת למסלול'. אחרי כמה ימים צץ משבר נוסף.
שאלתי אותה בעדינות: תגידי, מה יקרה לדעתך אם החיים שלך יזרמו על מי מנוחות, בלי משברים"?
ברגע הראשון היא ענתה שהיא תהיה מאושרת אבל אחרי עוד דקה של התבוננות עמוק פנימה היא ענתה ששעמום זה דבר בלתי נסבל מבחינתה, כמעט מוות.
האם יכול להיות שהתודעה של נורית מייצרת משברים כדי שהיא תרגיש "בחיים"?
ולא רק שתרגיש בחיים.
היא גילתה שהיא נותנת לעצמה המון נקודות זכות על "ההתגברות על המשברים" ומרגישה איך ממשבר למשבר היא מתחזקת ובונה תחושת ערך עצמי.
תחושה שהולכת ונחלשת עד שמגיע משבר נוסף שמזכיר לה כמה היא חזקה.
מסתבר שה "משברים" האלה הם לא רק בחודשיים האחרונים, אלא חיים שלמים שהיא חיה ממשבר למשבר, ואינה מכירה חיים על מי מנוחות.
השאלה הגדולה היא איך מתרגמים את התובנה החדשה להתנהלות חדשה במציאות?
נורית אפילו לא יכלה לדמיין לעצמה איך נראים חיים על מי מנוחות שאינם 'משעממים', ולכן הרשתי לעצמי לתאר בפניה תסריט פרי דמיוני.
"את תקומי בבוקר, לפעמים עם יותר אנרגיה ולפעמים עם פחות. תצאי לעבודה, שבה תעשי כמיטב יכולתך. לפעמים תספיקי יותר ולפעמים פחות. חלק מהפגישות יהיו מאד מספקות וחלק פחות. הילדים לפעמים יהיו מתוקים ולפעמים יעצבנו אותך. את תגיבי באופן הטוב ביותר שאת יכולה. לפעמים תהיה לך יותר סבלנות ולפעמים פחות. יהיו לך לקוחות שיהיה לך קל איתם ויהיו כאלו שיהיו מאתגרים יותר . יהיו לך הכלים להתמודד איתם, פעם טוב יותר ופעם פחות".
סיכמתי את הדוגמאות בדימוי של גלים קטנים של עליות וירידות במקום פיקים גבוהים ונמוכים.
כדי לבחור בחוויה של חיים על מי מנוחות כברירת מחדל (גם אם מעת לעת יש "עניינים לטפל בהם") נורית נדרשה לעשות שינוי פנימי עמוק, שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית שלה.
יצרנו תוכנית פעולה, במטרה להטמיע אמונות והרגלים יומיומיים חדשים, כדי שנורית תוכל לפעול מתוך הנאה, קלילות, שמחה ותחושת מסוגלות.
*
רק בזכות היכולת של נורית להמשיך לפעול בקביעות לצד האתגרים היומיומיים, היא הצליחה להוציא את התכנית העסקית שלה אל הפועל. ורק בזכות הצמיחה האישית – היא הייתה פנויה להצמיח את העסק שלה.