מזמינה אותך להירשם ולקבל בכל שבוע סיפור מעורר השראה לתיבת המייל שלך

סיפור אחד בשבוע – חיפש כלים לניהול צוות וגילה שמה שהכי חסר לו – הם כלים לניהול עצמי – 26.07.2020

אבי (שם בדוי) היה מנהל מכירות בחברת הייטק גדולה.

שנים שהוא מתעסק במכירות B2B ויצא לו שם של פרסונה שלא רק ״יודע למכור״, אלא של אחד שעושה זאת בהגינות ובמידה רבה של רגישות, אהבה ואכפתיות.

במסגרת עבודתו כשכיר הוא פוגש הרבה אנשים ומסתובב הרבה בעולם.

לא פעם הוא מתבקש לייעץ לקרנות הון סיכון, וכל מיני סטארטאפיסטים פונים אליו ומתייעצים איתו. הוא תמיד שמח לעזור, ועשה זאת בחפץ לב.

הימים הם ימי קורונה, ואבי יצא לחל"ת.

יום אחד הגיעו לביתו שני סטארטאפיסטים להתייעץ אתו, ובנו בן ה 13 שמע את השיחה.

כשהם הלכו, הבן שאל: "אבא, למה אתה לא לוקח כסף עבור היעוץ שאתה נותן להם"?

השאלה הכתה את אבי בתדהמה.

עבורו מעולם לא הייתה פה שאלה – הוא נהנה לעזור.

אבי השיב שלדעתו, אם הוא יהפוך את זה למודל עסקי – הדבר יסיט אותו מהעבודה שהוא עושה לפרנסתו, שגם אותה הוא אוהב.

הבן לא 'קנה' את הסיפור שלו, ואמר לו "אבל אבא, אם תקבל על זה כסף, לא תהנה אפילו יותר?"

ואף הוסיף "ומה איתנו? לא הגיע הזמן שנעבור לגור בבית גדול יותר"?

ברגע הראשון אבי לא ידע מה לומר.

הוא תמיד היה אדם מאד צנוע, וכך חינך גם את ילדיו.

ולבסוף ענה לבנו את תשובתו הרגילה.

אבל במקרה הזה, בכל זאת נשתל השתיל למה שעתיד להתרחש.

לא נדרש לכך זמן רב!

בצירוף מקרים מדהים (אבל כמה לא מפתיע…) זמן קצר אחר כך אבי קיבל הצעה מפתה: להצטרף בתפקיד בכיר לאחת מחברות הסטארט אפ להן יעץ.

אי הודאות לגבי המשך העסקתו של אבי בחברה בה עבד, בצירוף השיחה שקיים עם הבן הכריעו את הכף. בחודש מאי אבי חתם על חוזה על העסקתו בסטראט-אפ, והתפטר מתפקידו הקודם.

זו הייתה הנקודה בה פגשתי בו.

אבי הבין מיד שהתפקיד שלו הפעם, שונה מכל התפקידים שמילא בעבר

הפעם, הוא צריך לנהל צוות של אנשי מכירות בכל העולם – וזו תהייה פעם ראשונה שלו כמנהל צוות באופן ישיר.

הוא הגיע כדי שאעזור לו לבנות את המנהל שהוא רוצה להיות, והיו לו חודשיים "להתאמן" לפני שהוא "עולה למגרש".

התחלת תהליך האימון הייתה רגילה למדי.

יצרנו חזון ומטרות, גיבשנו יחד את הסגנון הניהולי שלו ובחרנו כלים לארגז הכלים שלו כמנהל, בהתאם לאתגרים הצפויים.

השבוע אבי התחיל לעבוד.

למרות כל ההכנה שעשינו, כשהגיע לפגישה הוא היה לחוץ מאד.

כשניסיתי להבין מה עוד חסר לו כדי שיוכל להתחיל בביטחון,

הסתבר שהפחד הכי גדול שלו, הוא שאין לו הרגלים של ניהול עצמי.

מרגע שנכנס לתפקיד, הוא צריך לקבוע לעצמו בכל יום מה צריך לעשות,

אנשים פונים אליו כל הזמן עם בקשות, והוא צריך להחליט מה לעשות קודם.

הוא פחד שהוא לא יצליח לנהל את עצמו!

"עד היום לא הייתי צריך לנהל את עצמי בכלל, אני לא בטוח שאני יכול לעשות את זה",

עד היום, תמיד הטילו עליו משימות – והוא ביצע אותן על הצד הטוב ביותר.

הפגישות נקבעו עבורו, הוא מעולם לא היה צריך לשבץ אותן ביומן.

הוא מעולם לא נדרש לתעדף בין משימות,

כמעט לא נדרש לקבוע לעצמו את הלו"ז.

הייתי המומה כשלפתע הוא פרץ בבכי.

אבי התקשה להאמין שהוא יוכל לעשות את ה'קפיצה' הזו – להתחיל לנהל את עצמו.

הוא הרגיש חסר אונים וחשש מאד לאכזב את עצמו ואת השותפים שלו.

אני רוצה לעצור רגע את הסיפור של אבי להתייחס לנושא הניהול העצמי –

בנושא זה יש לי אג'נדה מאד ברורה, ששונה מהתפיסה הרווחת.

בעוד שרבים קוראים לתחום הזה "ניהול זמן" אני אוהבת לקרוא לזה ״ניהול עצמי״.

בעוד שרבים מתעכבים על ניהול אפקטיבי של ימים ושעות, אני מאמינה בניהול אנרגיה.

עם השנים פיתחתי שיטות וכלים שעובדים.

זה דורש זמן ואנרגיה להטמיע את הכלים האלו, אך כשהם כבר הופכים להרגלים, זה עושה הבדל גדול בחיים.

מבחינתי הפוקוס הוא ממש לא להספיק כמה שיותר,

כי בתכלס, כשפועלים מהמקום של להספיק כמה שיותר – לא באמת מספיקים יותר וזה מעורר ביקורת עצמית שמחלישה ופוגעת בפרודוקטיביות.

מבחינתי, כישורי ניהול עצמי קשורים במערכת היחסים שיש לנו עם זמן.

לטובת העניין, פיתחתי מודל שנקרא "מודל שלושת הכובעים ???בו כל כובע משקף תפקיד שיש לנו בהקשר של זמן.

?כובע המנהיג – הוא זה שיוצר את החזון, קובע מטרות ומחליט על מה מתמקדים ומה חשוב לקדם.

?כובע המתאם – הוא זה שעושה את עבודת התכנון בפועל, ביומן. הוא זה שאמור לפנות זמן לקידום המטרות שקבע המנהיג והוא אמור לדאוג לנהל לנו את האנרגיה נכון כדי שנוכל לפעול באופן מיטבי.

?הפועל – כשמו כן הוא, עליו מוטלת משימת הביצוע.

לכל אחד מהכובעים יש כלים נפרדים ויש אתגרים להתמודד איתם.

לכל אחד מהכובעים יש את הזמנים שהוא אמור לתת עבודה ואת הסטייט אוף מיינד המתאים לו.

אחת המלכודות שהרבה פעמים נופלים אליהן היא בלבול בין הכובעים.

כשהמנהיג מתנהג כמו פועל, שוכח שהוא בעל הבית וצריך לקבל החלטות.

כשהפועל מתנהג כמו מנהיג ומחליט מה בא לו לעשות ומתי בא לו לבצע

וכשהמתאם לא קשוב ומחובר למדיניות של המנהיג ולא מתחשב בצרכים של הפועל.

לעומת זאת, כששלושת הכובעים עובדים בשיתוף פעולה מלא ובצורה מסונכרנת מגיעים לתוצאות יוצאות דופן .

מודל שלושת הכובעים לניהול עצמי הוא הוליסטי, ושיטה זו מאפשרת לנהל את כל תחומי החיים באותה צורה (לא רק את שעות העבודה).

נחזור לאבי,

אז אחרי שגילינו שאין לו אין הרגלים של ניהול עצמי וטיפלנו בפחד שצבע הכל בשחור,

הוא נרגע.

הוא הבין שהוא צריך להיפתח וללמוד תחום תוכן חדש.

זו לא פעם ראשונה שהוא לומד תחום תוכן חדש והוא יכול לסמוך על עצמו שהוא תלמיד טוב.

עשינו פגישה מרוכזת של שעתיים בהן העברתי לו את כל התורה.

ייקח עוד זמן עד שהכלים הללו יהפכו להרגלים.

יש הבדל בין תיאוריה למה שקורה במציאות (כמו בכל תחום),

אבל זה מסוג הדברים שעושים הבדל מאד מהיר בחוויה היומיומית (עוד לפני שזה בא לידי ביטוי בתוצאות העסקיות).

בעיני, מקור העונג הגדול ביותר הוא שאנחנו מרגישים שאנחנו מנהלים את חיינו בהלימה למטרות שלנו.

כשאנחנו מרגישים שיש לנו שליטה על הזמן שלנו

ושהאנרגיה שלנו מחולקת בצורה מאוזנת בין כל תחומי החיים.

כשהדברים מנוהלים וכשאנחנו הולכים לישון בלילה מרוצים מעצמנו,

אנחנו קמים בבוקר מלאי אנרגיה ופנויים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – והתוצאות בהתאם. ?

מזמינה אותך להירשם ולקבל בכל שבוע סיפור מעורר השראה לתיבת המייל שלך

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן