מזמינה אותך להירשם ולקבל בכל שבוע סיפור מעורר השראה לתיבת המייל שלך

סיפור אחד בשבוע – מי לא רוצה להרגיש ראוי? – 17.07.2020

"אני רוצה להבין איך יכול להיות ששבע שנים לא היה לי אומץ לעשות את זה

ואחרי השיחה אתך פתאום היה לי את האומץ?"

זה מה שנאוה (שם בדוי) שאלה אותי אחרי שנפגשה עם סמנכ"ל החברה בה היא עובדת ושטחה בפניו את הקשיים שהמחלקה שהיא חלק ממנה מתמודדת איתם.

נאוה היא מנהלת דרג ביניים בארגון ממשלתי גדול.

בשנים האחרונות התחלפו מנהלי המחלקה והקולגות עמם עבדה במשך שנים, ועם הזמן המצב, שמההתחלה היה לא משהו, הפך מבחינתה להיות בלתי נסבל.

עם הרזומה שלה היא בקלות יכולה למצוא עבודה במקום אחר, אבל היא לא רוצה לעזוב.

היא אוהבת את העשייה הציבורית, היא מרגישה שיש לה הרבה מה לתרום בתפקיד שלה ומבאס אותה להרים ידיים, כמו שעשו חבריה.

בשיחת הטלפון הראשונית, לפני שהגיעה לאימון, נאוה אמרה לי בפירוש שהיא מבינה שכנראה אין לה ברירה והיא תצטרך להתחיל לחפש אלטרנטיבות . זו הסיבה שהיא קבעה איתי. היא רוצה שאלווה אותה בתהליך חיפוש העבודה, כי זה שינוי שמאד קשה לה לעשות.

בפגישה הראשונה עלה הרצון האמיתי שלה – להצליח לשנות את המצב "אצלה בבית" (בארגון בו היא עובדת), יחד עם ספק גדול בכך שהיא באמת מסוגלת.

זה מה שהיא חשבה על עצמה.

נאוה היא אישה שקטה, ביישנית בד"כ.

כזו שלא יודעת להיות אסרטיבית.

על פי רוב היא מתאימה את עצמה לסביבה ולא עושה בעיות.

כך היא זוכרת את עצמה מאז הייתה ילדה קטנה.

אבל שלא תטעו – נאוה היא אישה מאד חכמה ומשכילה.

היא ד"ר לביוטכנולוגיה,

סיימה את לימודיה בהצטיינות לפני שנים ומאז כל הזמן לומדת.

בימים אלו היא עושה דוקטורט בתחום נוסף, רק מתוך עניין.

היא אוהבת לחקור, ללמוד ולהעשיר את עצמה בידע.

מהרגע הראשון בלט לי מאד הפער בין מה שיש לה להציע – כמות הידע, האכפתיות, הרצון לעשות עבודה מקצועית

לבין – היכולת ליחצ"ן את העשייה שלה ואת עצמה, קל וחומר לעמוד על עקרונותיה ולדרוש את מה שחשוב לה מהסביבה.

הלקוחות שלה מאד אוהבים ומעריכים אותה.

מולם היא מרגישה אוטוריטה ומנהיגה.

היא יודעת לנהל את הפרויקטים השונים שהיא מלווה ברמה מאד גבוהה.

אבל זה, מבחינתה, ברור מאליו. "זו העבודה שלי!"

אז סיפרתי לה על המושג "ראויות"

********

לפני כמה חודשים קראתי את הספר של @אמיתי מגד "להיות ראוי" #להיות_ראוי. ולמדתי מושג חדש בעולם הצמיחה וההתפתחות האישית – #ראויות 🏆

הספר מתייחס לשאלות "מה גורם לאנשים מסוימים להרגיש ראויים, ולאחרים לא? מדוע ישנם ילדים שחושבים שהכול מגיע להם, וישנם אחרים שחושבים שלא מגיע להם דבר? מה באמת משפיע על בנייה של תחושת ערך עצמי יציבה ובריאה? מה מאפשר ומה מחבל בתחושת ה"ראויות"? כיצד דרישה נכונה מילדים לתרום, יוצרת אצלם תחושה בריאה של ראויות? כיצד מבוגרים יכולים להישאר קורבנות של תחושת ערך עצמי ירוד שנוצרה בעברם, או לבחור לקחת אחריות ולבנות בתוכם תחושת ראויות בריאה?

**********

כשהבנתי מה הרצון האמיתי של נאוה – להצליח לשנות דברים אצלה בארגון -הבנתי שההתפתחות האישית שלה תהיה לפתח את תחושת הראויות, שתאפשר לה להיות מנהיגה ואוטוריטה, גם מול ההנהלה (ולא רק מול הלקוחות שלה).

שאלתי אותה "מה ייחשב צעד מעשי רלוונטי של אישה שמרגישה שהיא ראויה?"

והיא ענתה : "אישה כזו תעקוף את מנהל המחלקה שלה ותקבע פגישה עם הסמנכ"ל, תשתף אותו במה שקורה במחלקה שלה, תבקש את התערבות ההנהלה ותאמר לו שאם הדברים לא ישתנו גם היא תאלץ לעזוב".

מבחינתה של נאוה זו פריצת דרך מטורפת.

**********

בתהליך האימון אנחנו מגדירים "מגרש אימונים" שבו נתרגל את האיכות החדשה שאנחנו רוצים לפתח או לחזק, ורק אז עולים למגרש.

לתאם את הפגישה היה החלק הקל יחסית.

מאותו רגע שבו נאוה ידעה שהיא עומדת לפגוש את "ההנהלה" היא התמלאה פחדים וחששות שהדירו שינה מעיניה.

וכשמתעוררים הפחדים, גם עולים ספקות וקולות פנימיים שאומרים "בשביל מה הייתי צריכה את זה?", "מה עשיתי לעצמי?" ו"מה יקרה אם הוא יתקוף אותי ויאשים אותי בחוצפה שבכלל אני מעזה לבוא בטענות?"

עשינו הכנה לפגישה, ובה התייחסנו גם להיבטים המעשיים של מה שהיא הולכת לומר לו וגם להיבטים הרגשיים, של מה יכול לתמוך בה ולהרגיע את הפחדים שהיא חששה שישתקו אותה.

ערכנו ניהול סיכונים,

צפינו את כל מה שהיא חששה שעשוי להשתבש בפגישה,

והיא בחרה מראש איך היא תגיב לדברים, במידה ואכן יקרו.

זה נתן לה תחושה שיש לה מידה רבה של שליטה, וגם אם יפתיעו אותה, זה לא ישתק אותה.

היא תדע איך להגיב.

ומה התוצאה?

הפגישה עם הסמנכ"ל הייתה מוצלחת ביותר!

הוא קיבל אותה יפה, הקשיב לכל כאביה, שיתף אותה באופן שבו ההנהלה רואה את הדברים והבטיח לטפל בנושאים שהעלתה.

אתמול, חודש אחרי אותה פגישה, היא הגיעה לאימון

ועדכנה אותי שמנהל המחלקה התפטר, שעכשיו המנכ"ל זימן אותה לפגישה וביקש ממנה להגיש מסמך בו היא תפרט את כל ההצעות שיש לה לחיזוק המחלקה ולשיפור התנאים שלה ושל עמיתיה.

מיד אחרי אותה פגישה המנכ"ל כינס את כל עמיתיה למחלקה,

וביקש ללמוד גם מהם מה קורה אצלם.

הוא הבטיח לטפל בבעיות, ואפילו לקחת עזרה מקצועית של יועץ ארגוני שילווה את התהליך.

בפגישתנו השבוע, ניסחנו את אותה הצעה שמחכים לקבל ממנה, ושוב עלו החששות.

המקום הזה של "להיות ראויה" עדיין שברירי אצל נאווה, ועוד נדרש להתאמן עליו,

אבל הרצון שלה לשנות את המצב ולעשות את השליחות שלה נאמנה כל-כך חזק,

שהיא מוכנה להמשיך להתאמן על זה ולקחת את הסיכונים שבעבר לא הייתה מוכנה לקחת.

זה כשלעצמו, הופך אותה בעייני לראויה ביותר. ❤️🏆

מזמינה אותך להירשם ולקבל בכל שבוע סיפור מעורר השראה לתיבת המייל שלך

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן