הסיפור של השבוע יכול לעניין כל מי שהחזיק בתפקיד בכיר כשכיר ומגלה שלהיות עצמאי ולנהל את עצמך זה לא פשוט בכלל.
ארז היה לקוח שלי בשנת 2009, אז הוא היה בצומת דרכים אחרי שנאלץ לסיים את תפקידו כסמנכ"ל חברה ציבורית .
הוא חזר להתאמן שוב השנה, 13 שנים אחרי.
יש לקוחות שאני זוכרת כל פרט מהחזון שלהם גם שנים רבות אחרי שנכתב, וארז הוא אחד מהם. נכון שיש לו כישרון כתיבה יוצא דופן, אבל הסיבה שאני זוכרת אותו היא בגלל הצורה שבה היה כתוב – הוא גירה לי א כל החושים.
הדבר הראשון שבלט הוא שארז הקדיש חלק ניכר מהחזון שלו לרווחה האישית. הוא כתב שתי פסקאות שמתארות את יום העבודה העתידי שלו, כפי שראה אותו בעייני רוחו. הוא כיוון לתפקיד בעל השפעה, ואכן המשיך להתקדם והגיע לתפקיד בכיר בשירות הממשלתי.
אבל לאחר שתי הפסקאות שעסקו בתחום המקצועי, ארז כתב עוד עמוד וחצי, ובו תיאר לפרטי פרטים את יתר תחומי חייו. תיאר איך שהוא פותח את הבוקר בריצה, את הפגישה עם החברים בים, איך הוא מעיר את הילדים בבוקר, את הבילוי עם אשתו האהובה, את המפגש עם ההרכב המוסיקלי שהוא ייסד, את ההופעות שלהם, את הפגישות עם אחיו לארוחת צהריים וגם את תחביב הבישול שפיתח בהשראת אימו. היו שם צבעים וריחות ומוסיקה. זה היה כמו לקרוא פרק בספר טוב.
לאחרונה ארז סיים את תפקידו במשרד הממשלתי, והוא שוב בצומת דרכים.
הפעם החליט להקים חברה משלו. בחכמה הוא בחר לנצל את כל הניסיון, הקשרים והידע שצבר במהלך השנים ולהקים משהו שבו הוא יטביע את חותמו, מא' ועד ת' והגיע לאימון.
הייתה לו תוכנית מצוינת איך הוא הולך לעשות את הדברים.
הוא תכנן איך בהדרגה הוא מקים את החברה.
חבר הציע לו להשתמש במשרד קטן שפנוי אצלו בחברה, וכך יוכל לחסוך עלויות משרד.
הכוונה הייתה להתחיל לעבוד לבד, ועם הזמן להוסיף עובדים, לשכור משרד גדול יותר ולנהל את הגדילה.
בינתיים הוא בנה אתר בכוחות עצמו, נפגש עם כמה אנשים שהוא מכיר כדי למצוא את החיבורים הנכונים שיובילו בסופו של דבר אל הלקוחות אליהם הוא מכוון ואפילו סגר עסקה עם לקוח אסטרטגי גדול.
הוא לא תאר לעצמו כמה זה לא פשוט לבן אדם שרגיל לנהל אופרציה גדולה, שרגיל שיש לו צוות גדול שעליו הוא יכול לנצח, להתחיל לעבוד לבד.
הוא לא ציפה כמה לא פשוט זה יהיה עבורו להיות גם מנהל הכספים וגם מנהל השיווק, וגם מנהל המכירות. והכי גרוע, להיות הבוס של עצמו, שגם מתכנן וקובע את המשימות, ואז מבקר את עצמו על כך שהוא לא עומד בתוכנית.
מפגישה לפגישה ראינו שמשהו לא עובד. הוא לא מרוצה מעצמו. לא מרוצה מהקצב בו הדברים מתקדמים וכמובן – הוא מבקר את עצמו ללא הרף.
שאלתי אותו:
"מה אם יקרה יגרום לך להרגיש מרוצה ?
וככה הוא ענה:
- שיהיה לי משרד יפה במקום בעל אוריינטציה עסקית
- לפחות עובדת אחת שתהיה עוזרת אישית שלי ותעזור לי לקדם דברים.
- להתלבש יפה בבוקר
- לחזור לעשות ספורט (הקורונה והחורף גרמו לו לזנוח את הרגל הריצה)
- 5 פגישות לפחות בשבוע עם לקוחות פוטנציאליים או עם כאלו שיכולים לחבר אותי.
ואז שאלתי:
"ומי אתה תהיה כשכל זה יקרה?
וארז ענה: כשזה יקרה אני ארגיש מטופח, חיוני, יצירתי, יוזם ומוביל, שמח וגאה
ש – שמח וגאה
מ – מטופח
י- יצירתי
י – יוזם ומוביל
ח – חיוני
בקיצור – שמיי"ח
"תיארת בדיוק את האדם שמופיע בחזון המדהים שכתבת לפני 13 שנים", אמרתי לו, "וזה גם בדיוק האדם שהיית עד לא מזמן, כשהיית חלק ממסגרת".
והוספתי:
"זה באמת לא פשוט לבד, לא משנה כמה אתה מוכשר וחכם. אבל בוא נראה איך אתה יכול לחזור להיות שוב שמיי"ח – שמח, מטופח, יוזם ומוביל, יצירתי וחיוני".
הצעתי לו שפשוט נהפוך את הסדר. "מה דעתך שכבר היום, עוד לפני שיש לך משרד יפה ועוזרת אישית, אתה יכול להביא את כל ההוויות האלה ליידי ביטוי, ולהיות האדם הזה?"
ואז עברנו הוויה אחר הוויה, וארז בחר איך הוא הולך להביא אותה לידי ביטוי כבר עכשיו בחיים שלו, עוד לפני שיש לו עובדת ומשרד יפה ולקוחות מרוצים.
רובינו נוטים בטעות לחשוב שאם נעשה X יהיה לנו Y ואז נהיה מרוצים/שמחים/מצליחים
האמת היא שהסדר הוא הפוך.
כדאי שקודם נדאג להיות מרוצים/שמחים/מצליחים ומהמקום הזה לפעול, ואז נשיג את כל מה שאנחנו רוצים להשיג.
שבוע לאחר שיחתנו קיבלתי ממנו מייל מרגש, שבו כתב כך:
הי שרית,
השבוע היה טוב. חזרתי לרוץ, יזמתי פגישות, יצאתי אל העולם.
חמש ההוויות: שמיי״ח עוזרות לי.
אני נראה אחרת, קם מוקדם עושה ספורט, מספק לעצמי פעם ביום חצי שעה של קריאת או צפייה בחומרי השראה, והתחלתי לזוז וליזום – כמו שאני מכיר את עצמי.
התובנה הזו שה- well being שלי הוא המפתח לכל השאר, לכאורה נראית פשוטה ומובנת מאליה – אבל היא לא.
והשבוע הזה הוכיח לי כמה היא אבן יסוד בכל מה שקורה מסביב. זה העיקר.
המודל הזה של פגישות עם אנשים לצד עבודה, עובד לי הרבה-הרבה יותר טוב.
ללא פגישות אני לא נטען ומאבד אנרגיה.
אני מבין שאני מקבל את הוויב מזה שאני נפגש, מדבר, מציג, חושב, ומקבל רעיונות.
זה היה אחד השבועות הכי פוריים ונעימים שהיו לי בחודשים האחרונים
אני טעון כרגע ברעיונות.
אני מוקיר את הזכות לחיות שבוע עוצמתי כזה,
ולסיום, אני רוצה להגיד לך שוב תודה.
הדרך אולי לא תהיה קלה, אבל חשוב לי ליהנות ממנה
ובדיוק בשביל התובנות האלה אני כל-כך אוהבת להיות מאמנת!
מזמינה אותך לשתף את הסיפור הזה והתובנות שלו עם כל מי ששוקל עכשיו לפתוח עסק עצמאי, ועם כל מי שממש בימים אלה מגלה כמה זה לא פשוט…