אם אתם מנהלים שמרגישים שהתפקיד הנוכחי שלכם "קטן עליכם" או
מפוטרים ששוקלים אם להתפשר על תפקיד שהוא הרבה פחות מהתפקידים שמילאתם בעבר?
הפוסט הזה הוא בשבילכם!
כשבועז הגיע אלי הוא סיפר שהוא מנכ"ל של חברה קטנה.
הוא קיבל את התפקיד 4 שנים קודם, אחרי שהיה מובטל במשך כמה חודשים, ונאלץ להתפשר על תפקיד שהיה הרבה פחות נוצץ ומרשים מתפקידיו הקודמים?
הוא לא האמין שהוא יצטרך להתפשר אבל זה מה שקרה.
אחרי שנים של תהילה, שנים של הצלחה כמנכ"ל של חברה בינלאומית גדולה בה גדל וצמח, הוא היה בטוח שברגע שיצא שוב לשוק העבודה, יחטפו אותו.
יש לו ניסיון מסחרי עשיר בחברה גלובלית.
הוא ניהל גם את הסניף שלה בארץ וגם את חברות הבת שהקבוצה הקימה בחו"ל.
בהתחלה באמת חטפו אותו?
הרזומה שלו היה מרשים,
ההישגים שאליהם הוא הצליח להביא את החברה היו מרשימים.
הוא חכם,
הוא נעים הליכות
הוא איש של אנשים
ויחד עם זאת מאד אנליטי.
הוא מצליח לשלב את האיכויות משני הצדדים .
הוא יודע בוודאות שניהול זה המקצוע שלו.
בענווה הוא סיפר לי, שבזמנו היה נחשב ל'עילוי'.
שנים שהוא נתפס כמנכ"ל "אגדי".
ופתאום, כך נראה לו, "פג הקסם", והוא לא מבין מה קרה?
הוא סיפר שאחרי שעזב, הוא התחיל מספר תפקידים טובים,
שהיה ברור לכולם שהוא מתאים להם
אבל כל פעם אחרי כמה חודשים משהו השתבש,
והוא מצא את עצמו שוב מחוץ למעגל העבודה .
אחרי סדרה של כישלונות (על פניו, על לא עוול בכפו),
שהשפיעו על תחושת הערך העצמי שלו
(שנפגע כמובן)
ועם רקורד שמעלה סימני שאלה בעייני המעסיקים העתידיים
(למה הוא כבר לא מצליח להתמיד במקום אחד לאורך זמן?)
הוא החליט שאין ברירה והוא חייב להתפשר?
הוא הבין שהוא חייב לדאוג לפרנסה של המשפחה,
והעדיף לחפש עבודה מתאימה יותר בזמן שיש לו כבר עבודה.
בארבע השנים שחלפו מאז נכנס לתפקיד ש'קטן עליו'
ולמרות שהוא לא מרוויח את הסכומים שהיה רגיל להרוויח,
ולא זוכה לפידבקים שהוא רגיל
הוא מנהל את העסק בהצלחה,
ובמקביל ממשיך לחפש תפקיד מתאים יותר.
הוא הגיע אלי כשהוא כבר מיואש.
אחת לכמה חודשים פונה אליו האד האנטר
ומציע לו תפקיד שנשמע לו מדליק.
הוא הולך לראיון, לפעמים גם יותר מאחד,
מרגיש שהיה טוב
ובכל זאת , נדחה.
הוא לא יודע מה הוא עושה לא נכון?
אחרי שהקשבתי למצוקה שלו והבנתי לליבו
שאלתי אותו.
"ומה אתה רוצה?
איזה סוג של תפקיד חדש אתה מחפש?
מה לדעתך יגרום לך סיפוק והגשמה?"
לא סתם שאלתי אותו דווקא את השאלה הזו.
מתוך הסיפור שלו הבנתי שהוא מגיב לפניות אקראיות כשפונים אליו,
אבל לא עושה שום צעד מטעם עצמו כי המטרה כנראה לא ברורה לו.
הוא הסתכל עלי ונשאר חסר מילים.
"ענה לא יודע", הוא אמר לבסוף.
אף פעם לא שאלתי את עצמי מה אני רוצה"
הוא לא השקיע מחשבה כדי לבדוק מה באמת יעניין אותו,
מה ייחשב בעיניו 'הדבר הטוב הבא'.
עשיתי אתו כמה תרגילים "עוקפי מיינד"
וגילינו שהפעם מתחשק לו לנהל גוף
שעוסק בתרומה לחברה????
בועז הבין שכבר פחות מעניינים אותו ההיבטים המסחריים.
את זה הוא מיצה.
הוא רוצה להביא את הניסיון העסקי שלו
לחברה שעושה הבדל בעולם
ושזקוקה למישהו שיש לו גם ראש עסקי.
בא לו להרגיש שהוא עושה משהו בעל משמעות,
מעבר לעשיית רווחים?
התהליך לא תמיד היה קל. היו מספר פעמים שהוא היה כבר מוכן להתפשר, כי לא פשוט היה לו להכיל את חוסר הוודאות ואת האמונה שבסוף הוא ימצא את מה שמחפש?
משרה שהיא שילוב של עבודה מאתגרת עם כר נרחב להביא לידי ביטוי
את היכולות שלו,
סיפוק מתחושות של תרומה לקהילה, תוך כדי שדרוג החברה ויכולותיה.
בסופו של דבר הגיעה אליו הצעה ממקום מפתיע ובלתי צפוי שהתאימה לו בול?
מה שהייתי שמחה שתיקחו מהפוסט הזה, הן השאלות הללו:
מה אני באמת רוצה לעשות❓ מה מעניין אותי❓ מה חשוב לי❓
מה יחבר בין מה שאני טוב בו לבין מה שממלא אותי סיפוק והגשמה❓
2 תגובות
אז מה שאת בעצם אומרת הוא שאנחנו צריכים להגדיר לעצמנו באופן מדויק באיזה תפקיד אנחנו מעוניינים ואז כבר תגיע ההצעה המתאימה לנו? או שאנחנו צריכים ליזום בעצמנו פניות לתפקידים שיכולים להתאים לנו?
גם וגם. עצם זה שמגדירים לעצמנו ויוצרים את פרופיל העבודה הרצויה ומתקשרים את זה, קודם כל עם עצמנו ואח"כ גם עם אחרים, זה מגדיל את הסיכויים שנשיג את מה שמדויק לנו. קל וחומר שנכוון לשם. בהצלחה