כי למעשה בזכותך קרה שהשקעתי בעצמי יותר מאי פעם. האימון העיסקי, באוריינטציה שלך, לימד אותי יותר מכל להתחבר אל מה שאני, מה שאני אוהבת, לעוצמות שלי, לשימחה, ליצירה.
אם עבודה נתפסה עד אז כמשהו שיש בו גם הרבה נטל, קושי, מאבק. כעת אני חווה ביחס לעבודה שלי הרבה יצירה ושימחה. באתי אלייך מפוזרת ומלאה שברי רעיונות וכעת מרגישה ממוקדת ומשלימה רעיונות לכדי עשייה שיש בה תוכן, עומק, מטרה ומעל לכל – חזון. החזון הפך בזכותך לסוג של מצפן שעל פיו אני בודקת את עצמי מידי פעם ומתכווננת מחדש. גם את היית בשבילי לאורך האימון סוג של מצפן רב עוצמה שעזר לי בכל משבר מחדש להתיישר שוב. האמת היא שבזכותך התמדתי. אומרת זאת בכנות, שכן הייתי מעדיפה להתמיד בזכותי, הרי לא תמיד תוכלי להיות שם לצידי.
אוהבת מאוד,
ישראלה