כיצד לנצל שינוי ארגוני לטובת ההתפתחות והצמיחה האישית שלכם?
אני רוצה לספר לכם על יוסי (שם בדוי).
הוא מנהל דרג ביניים בחברה גדולה שנרכשה לאחרונה על ידי חברה גדולה יותר. הוא עובד בחברה כבר 12 שנים. הוא גדל מהשטח. במהלך השנים הספיק למלא מגוון של תפקידים בהצלחה. במסגרת מיזוג החברות הוצע לו תפקיד בכיר יותר אך גם מאתגר יותר.
מברור קצר עלה שכל פעם קורה לו אותו דבר. כל כמה שנים, בדיוק כשהוא מתחיל ליהנות מזרי הדפנה ומפרות עמלו בתפקיד הנוכחי מוצע לו תפקיד חדש ומאתגר. הוא אפילו יצר לעצמו שם של מישהו שיודע להתחיל יש מאין (כי כבר כמה פעמים הוא קיבל על עצמו תפקיד שהיה חדש בחברה בכלל, שהוא היה צריך לבנות אותו מאפס).
עד היום הוא הסכים לקחת על עצמו את התפקידים שהוצעו לו, מתוך מחויבות שלו להתקדם בקריירה שלו. הוא הסכים לקחת את התפקידים החדשים, יחד עם החששות והפחדים שהתעוררו נוכח התפקיד החדש.
גם הפעם, באופן טבעי, התעוררו חששות רבים:
האם העובדים החדשים, שעד עתה היו בבחינת קולגות שלו, יהיה מסוגלים לקבל את מרותו?
איך הוא יסתדר עם העובדים שיהיו תחתיו ששייכים לחברה הגדולה ופתאום בא להם מנהל מבחוץ?
איך יהיה לו לעבוד עם הבוס החדש?
האם יצליח להתאים את עצמו לסטנדרטים הגבוהים של החברה החדשה?
הוא פנה אלי כי הבין שכדי לצלוח את האתגר הוא כנראה זקוק לליווי מקצועי.
שאלתי אותו מה השתנה הפעם? למה הפעם אתה לא בטוח שתצלח את האתגר כמו בפעמים הקודמות? למה הפעם אתה מרגיש שאתה זקוק לליווי מקצועי?
הוא חשב על זה ארוכות. לא היתה לו תשובה בשלוף.
אני אשאיר אתכם במתח קצת ואנסה קודם להסביר תופעה מוכרת .
לכולנו יש צרכים שהרבה פעמים סותרים זה את זה.
מצד אחד כולנו מחפשים יציבות וודאות כדי שנרגיש בטוחים במקום שלנו ועם שליטה על חיינו.
מצד שני כולנו זקוקים להתחדשות, לצמיחה ולהתפתחות, מה שבאופן טבעי מפר את היציבות והביטחון.
כשאנחנו בוחרים בשני, אנחנו נאלצים להתמודד עם מצבים חדשים, לרכוש כלים חדשים שאנחנו עוד לא מיומנים בהם ואין ודאות לגבי היכולת שלנו להצליח במשימה. יש כאן סיכון.
כשאנחנו בוחרים להיענות לצורך הראשון ולשמור על היציבות אנחנו גם לוקחים סיכון. סיכון שמא לא נתקדם, אולי אפילו נלך אחורה, נתחיל להשתעמם, יתאכזבו מאיתנו שסירבנו ובעתיד, כשכן יתאים לו להתקדם, כבר לא תהיה ההזדמנות.
אם כך, יש כאן מצב של ניהול סיכונים.
בתת מודע מתנהל דיון: מה מסוכן יותר?
להישאר באזור הנוחות ואז הסיכון הוא שנתחיל להשתעמם, שלא נגשים את המטרות שלנו, שלא נבטא את כל הפוטנציאל שבנו. יש גם סיכון של מה יחשבו עלינו אם לא נסכים…
או לקחת את התפקיד החדש ולהתמודד עם כל האתגרים שהוא מביא איתו ולקחת סיכון שיהיה לנו קשה או שאפילו לא נצליח לספק את הסחורה.
בסופו של דבר, הפחד הגדול יותר מנצח ומניע אותנו . אצל כל אחד זה יכול להיות אחרת. אצל אחד הפחד שמא הפעם לא יצליח בתפקיד החדש גדול יותר ואצל אחר, הפחד להיתקע במקום מוכר, לא להתקדם ומה יחשבו עלי גדול יותר.
ואני חוזרת אל תשובתנו של הבחור שפנה אלי….
תשובתו היתה שמה שהשתנה הפעם זה משהו אחר לגמרי. אולי בכלל מה שמתאים לו זה לנצל את ההזדמנות שנוצרה. כתוצאה מהמיזוג מחלקים הטבות מיוחדות לפורשים מרצון. הוא יכול לקחת את ההטבות שמציעים ולעשות משהו אחר לגמרי. אין לו כרגע מושג מה הוא רוצה לעשות אבל קול בתוכו אומר לו שיש כאן הזדמנות. זו הסיבה שהוא פונה אלי. הפעם ההחלטה הרבה יותר מאתגרת. הסיכון, לכאורה, גדול יותר. ההשלכות של ההחלטה והסכנה לטעות, לכאן או לכאן, משתקות אותו והוא לא מצליח להחליט מה נכון עבורו.
אז לאיזה חלק כדאי שנקשיב?
לחלק הזהיר ששומר עלינו מפני אכזבה או שחלילה נעשה טעות?
או לחלק שרוצה להמשיך להתקדם, לצמוח ולהרחיב את הגבולות?
התשובה היא גם וגם.
אין באמת צורך לבחור.
חשוב שניתן מקום לכל החלקים שלנו בכדי שנקבל החלטה שנוכל להיות שלמים איתה.
אם גם אתם נמצאים בעיצומו של שינוי ארגוני שהחברה שלכם עוברת ומתעוררים אצלכם חששות ופחדים (דומים או שונים מהדוגמה שהבאתי), אם גם אתם ניצבים בפני החלטות משמעותיות וקשה לכם לקבל את ההחלטה, קודם כל דעו שאתם אנושיים.
זה נורמלי וטבעי שאתם מבולבלים ולא מצליחים עדיין למצוא את התשובה שתהיה מדויקת לכם.
חלילה שלא תכעסו על עצמכם כי זה יהיה בבחינת שמן למדורה. גם ככה מספיק קשה בלי שגם תצפו מעצמכם כבר לדעת ולהיות בהירים לגבי הדרך שנכונה לכם.
מה כן?
מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם כאן באתר, בצור קשר ואשמח לעזור לכם.
אני אחזור אליכם לשיחה קצרה שבה נבחן יחד איך אני יכולה לעזור לכם לקבל את ההחלטה שתהיו שלמים איתה ולממש אותה הלכה למעשה, בדרך שלכם .
יתכן שתספיק לכם שיחה אחת ומשם תוכלו לקחת את זה קדימה ויתכן שתגלו שהצומת הזה הוא הזדמנות נהדרת לתהליך של צמיחה והתפתחות אישית.
