כשדודי הגיע אלי הוא סיפר שהוא מנכ"ל של חברה קטנה.
הוא קיבל את התפקיד לפני 4 שנים, אחרי שהיה מובטל במשך מספר חודשים.
הוא לא האמין שהוא יצטרך להתפשר אבל זה מה שקרה.
איך יכול להיות שגם השנה זה לא קרה?
הפוסט הזה פונה במיוחד אליכם, המנהלים הבכירים, שמתוך פשרה מחזיקים בתפקיד שקטן עליכם.
אחרי שנים של תהילה, שנים של הצלחה כמנכ"ל של חברה בינלאומית גדולה בה גדל וצמח, הוא היה בטוח שברגע שיצא לשוק העבודה יחטפו אותו.
יש לו המון ניסיון מסחרי בחברה גלובלית.
הוא ניהל גם את הסניף שלה בארץ וגם את חברות הבת שהקבוצה הקימה בחו"ל.
בהתחלה באמת חטפו אותו.
הרזומה שלו היה מרשים,
ההישגים שאליהם הוא הצליח להביא את החברה היו מרשימים.
הוא חכם,
הוא נעים הליכות
הוא איש של אנשים
וגם מאד אנליטי.
הוא מצליח לשלב את האיכויות משני הצדדים .
הוא יודע שניהול זה המקצוע שלו.
הוא מספר לי בענווה שהוא נחשב בזמנו לעילוי.
שהוא נתפס כמנכ"ל אגדי.
עכשיו הוא לא מבין למה פג הקסם .
הוא התחיל מספר תפקידים שהיה ברור לכולם
שהוא מתאים להם
וכל פעם אחרי כמה חודשים משהו השתבש
והוא מצא את עצמו שוב מחוץ למעגל העבודה .
אחרי סדרה של כישלונות (על פניו, על לא עוול בכפו),
שהשפיעו על תחושת הערך העצמי שלו
שנפגע כמובן
ועם רקורד שמעלה סימני שאלה
(למה הוא כבר לא מצליח להתמיד במקום אחד לאורך זמן?)הוא החליט שאין ברירה והוא חייב להתפשר.
הוא חייב לדאוג לפרנסה של המשפחה,
והעדיף לחפש עבודה מתאימה יותר כשיש לו כבר עבודה.
בארבע השנים שחלפו הוא מצליח לנהל את העסק שבראשו הוא עומד,
למרות שהתפקיד הזה קטן עליו ולמרות שהוא לא מרוויח את הסכומים שהיה רגיל להרוויח
ולא זוכה לפידבקים שהוא רגיל.
הוא הגיע אלי כשהוא כבר מיואש.
אחת לכמה חודשים פונה אליו האד האנטר
ומציע לו תפקיד שנשמע לו מדליק.
הוא הולך לראיון, לפעמים גם יותר מאחד,
מרגיש שהיה טוב
ובכל זאת , נדחה.
הוא לא יודע מה הוא עושה לא נכון.
אחרי שהקשבתי למצוקה שלו והבנתי לליבו
שאלתי אותו.
"ומה אתה רוצה?
איזה סוג של תפקיד אתה מחפש?
מה לדעתך יגרום לך סיפוק והגשמה?"
לא סתם שאלתי אותו את זה.
מתוך הסיפור שלו הבנתי שהוא מגיב לפניות אקראיות כשפונים אליו,
אבל לא עושה שום צעד מטעם עצמו כי המטרה כנראה לא ברורה לו.
הוא הסתכל עלי ונשאר חסר מילים.
הוא לא יודע.
הוא אף פעם לא שאל את עצמו "מה אני רוצה?"
מה באמת מעניין אותי? מה ייחשב מבחינתי "הדבר הבא"?
עשיתי לו כמה תרגילים "עוקפי מיינד"
וגילינו שהפעם מתחשק לו לנהל גוף
שעוסק בתרומה לחברה.
בועז הבין שכבר פחות מעניינים אותו ההיבטים המסחריים.
את זה הוא מיצה.
הוא רוצה להביא את הניסיון העסקי שלו
לחברה שעושה הבדל בעולם
ושזקוקה למישהו שגם יש ראש עסקי.
בא לו להרגיש שהוא עושה משהו בעל משמעות
שמעבר לעשיית רווחים.
עבדנו יחד 3 חודשים עד שהוא מצא את המשרה המיוחלת.
משרה שהיא שילוב של עבודה מאתגרת עם כר נרחב להביא לידי ביטוי
את היכולות שלו, סיפוק מתחושות של תרומה לקהילה, תוך כדי שדרוג החברה ויכולותיה.